top of page

נאמנות לטובת ילדים עם צרכים מיוחדים

עודכן: 1 באוג׳ 2023

הורים רבים לילדים עם צרכים מיוחדים חוששים מהיום שבו לא יוכלו לדאוג לילדם, בין אם כתוצאה מאובדן כשרות משפטית שלהם או כתוצאה מפטירה. נאמנות יכולה להיות פתרון יעיל וארוך טווח למצב כזה.


באחד הפוסטים הקודמים, התייחסתי לנאמנות כפתרון למצב שבו היוצר עצמו מאבד כשרות משפטית עקב תאונה או מחלות זקנה. לעומת זאת, כאשר מדובר ילדים עם צרכים מיוחדים, המצב שונה. במקרה כזה, האדם לו אנחנו מעוניינים לדאוג הוא אדם שכבר היום, ואולי עוד מלידתו, אינו מסוגל לדאוג לענייניו באופן עצמאי.


הקושי העיקרי שמתעורר במצב כזה הוא לגבי העתיד – מה יקרה אם מי שדואג היום לילד יאבד את כשרותו המשפטית או ילך לעולמו? מי ידאג לילד במקומו? החשש הזה הופך גדול במיוחד כאשר מדובר בילד שמצבו אמנם פוגע ביכולתו לקבל החלטות, אך לא צפוי לפגוע בתוחלת חייו, כמו למשך ילדים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי.


אם מדובר בילד שכבר מונה לו אפוטרופוס – בד"כ ההורים, ניתן לערוך מסמך הבעת רצון. זהו מסמך מיוחד הנערך ע"י עו"ד אשר קיבל הסמכה מיוחדת ע"י האפוטרופוס הכללי. במסגרת המסמך הזה, האפוטרופוס הנוכחי יכול להביע את רצונו לגבי זהות האפוטרופוס שברצונו שימונה אחריו, במקרה שהוא בעצמו יאבד את כשרותו המשפטית ולא יוכל לתפקד כאפוטרופוס לילד יותר. כמו כן, האפוטרופוס הנוכחי יכול להביע את רצונו באופן כללי יותר ולציין כל פרט רלוונטי בעיניו לגבי האופן שבו האפוטרופוס שימונה אחריו צריך לבצע את תפקידו. מסמך זה מוגש לאפוטרופוס הכללי ומופקד אצלו בדומה לייפוי כוח מתמשך, וכאשר מוגשת בקשה חדשה למינוי אפוטרופוס לאותו ילד, מסמך הבעת הרצון יעמוד לנגד עיניו של בית המשפט, שייקח אותו בחשבון לצורך ההחלטה בבקשה. הוראות דומות ניתן ורצוי לקבוע גם בצוואות, על מנת שניתן יהיה לקחת אותן בחשבון גם בעת מינוי אפוטרופוס חדש לאחר פטירת ההורים.


עם זאת, אפוטרופסות לעתים מהווה רק פתרון חלקי. כאשר לאדם שמונה לו אפוטרופוס יש רכוש, ניהולו כפוף להוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ותקנותיו, ובכלל זה לפיקוח האפוטרופוס הכללי. כך למשל, השקעת כספים של האדם שמונה לו אפוטרופוס צריכה להיעשות לפי תקנות מסוימות, הקובעות שהכספים יושקעו באופן סולידי בלבד, גם כאשר מדובר בילד שצפויה לו תוחלת חיים ארוכה.


אם כן, אמנם אפוטרופסות דרושה לניהול ענייני היום-יום של הילד, אך כאשר להורים נכסים משמעותיים, העברת הנכסים הללו לילד בדרך של הורשה עשויה להביא למצב בלתי רצוי מבחינת ההורים.


פתרון יעיל לעניין הוא הקמת נאמנות בחיים (הקדש לפי סעיף 17(א)(1) לחוק הנאמנות), במסגרתו ההורים מקנים נכסים לנאמן, והנאמן מחויב להחזיק ולפעול בהם לטובת הילד בעל הצרכים המיוחדים כנהנה. הנאמן אינו כפוף לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, וכך הוא רשאי להשקיע כספים בהתאם למדיניות ההשקעה שנקבעה בכתב הנאמנות, אשר אינה חייבת להיות סולידית. כמו כן, ניתן לקבוע כי הנאמן יבצע חלוקות קבועות של סכום כסף קצוב מהנאמנות לטובת הילד לצורך מימון הוצאותיו השוטפות. זאת ועוד, אם נאמנות כזאת מוקמת כנדרש, אין צורך בהליכי ירושה לגבי הנכסים הללו, והיא ממשיכה להתקיים גם לאחר פטירת ההורים.


כאשר נאמנות כזאת מוקמת בחיים, היא מספקת פתרון יעיל גם למקרה שבו ההורים מאבדים את כשרותם המשפטית, ואף ניתן לקבוע בתנאי הנאמנות כי גם ההורים בעצמם יהיו נהנים למשך כל חייהם. התוצאה היא שמימון כלכלת ורווחת המשפחה ימשיך להתבצע באופן שוטף גם במקרה שההורים לא יוכלו להמשיך לעשות זאת מכל סיבה שהיא.


חשוב לציין כי הקמת נאמנות לטובת ילד עם צרכים מיוחדים בצוואה מעלה קשיים מיוחדים, מאחר שהקמת נאמנות בצוואה מצריכה שיינתן צו קיום לגבי הצוואה, אשר כפוף להליכי ירושה ועיון של האפוטרופוס הכללי, שרשאי להתערב אם הוא מוצא לנכון. כך, במקרה שהיה (בש"א (תל אביב-יפו) 12695-06 עזבון המנוח ג. ב. ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי), בית המשפט קבע שנאמן יהיה כפוף לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, למרות שלא מונה רשמית כאפוטרופוס. זוהי סיבה נוספת לכך שנאמנות למטרה זו רצוי להקים עוד בחייהם של ההורים.


תמונה של יד של מבוגר אוחזת ביד של ילד

Comments


MEYTAL LIBERMAN, Advocate

Trusts and intergenerational transfers of assets.


Trusts | Wills and Inheritance | Enduring Power of Attorney | Prenuptial and Joint Life Agreements | Transactions of Assets

Facebook logo
LinkedIn logo
bottom of page