נאמנות, חוסר כשרות משפטית וייפוי כוח מתמשך

"דמנציה (קיהיון) מאופיינת בירידה משמעותית בתפקודים הקוגניטיביים (יכולות החשיבה) של אדם. מחלת הדמנציה פוגעת באופן הדרגתי בזיכרון, ביכולת החשיבה, בהתמצאות בזמן ובמרחב וביכולת לזהות אנשים וחפצים ועקב כך חלה ירידה הדרגתית גם ביכולת לבצע פעילויות יומיומיות ולתקשר עם הסביבה. דמנציה מהווה את אחד הגורמים העיקריים למוגבלות בקרב קשישים ונחשבת לאחת המחלות קשות לאדם, לבני משפחתו ולחברה. כיום בישראל, מספר החולים בדמנציה נאמד בכ-100,000. בשנים הקרובות, עם הזדקנות האוכלוסייה בישראל, מספר הסובלים מדמנציה צפוי לעלות במידה רבה." [מתוך אתר משרד הבריאות]

כברירת מחדל, כאשר אדם מגיע למצב שבו הוא אינו יכול לנהל את ענייניו באופן עצמאי, ממונה לו אפוטרופוס. משמעות הדבר היא שמרגע המינוי, האדם כבר לא יכול לקבל החלטות לגבי ענייניו, ושיקול הדעת של האפוטרופוס מחליף באופן מלא את שיקול דעתו של אותו אדם. למצב הזה יכולות להיות גם תוצאות שאינן רצויות. הדוגמה הידועה האחרונה היא של בריטני ספירס, שאביה מונה כאפוטרופוס שלה לפני יותר מעשור. בריטני ניהלה לאחרונה מאבק קשה במינוי וטענה שהוא פוגע בה נפשית באופן קשה, עד לביטול מלא של האפוטרופסות.

אחד הפתרונות הזמינים והנפוצים כיום הוא ייפוי כוח מתמשך. "ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי אשר מהווה חלופה למינוי אפוטרופוס. ייפוי הכוח המאפשר לכל אדם בגיר, לקבוע מי יטפל בענייניו בעתיד, אם וכאשר לא יוכל לטפל בהם בעצמו. מיופה כוח, יהיה מוסמך לפעול בשם אותו אדם בעתיד כאשר לא יוכל עוד לקבל או לבצע החלטות הנוגעות לעינינו בעצמו, ייפוי כוח מתמשך יכול להתייחס לעניינים רפואיים, אישיים או רכושיים - או רק לחלקם. הוא יכול לכלול גם "הנחיות מקדימות", בהן יבהיר איך הוא מבקש ממיופה הכוח לפעול בעתיד." [מתוך אתר משרד המשפטים]

לייפוי הכוח המתמשך אכן יש יתרונות רבים והוא מאפשר לאדם שצופה מצב של חוסר כשרות משפטית לקבוע כיצד יתנהלו חייו. יחד עם זאת, לייפוי הכוח המתמשך יש גם מגבלות, כמו המגבלות הבאות:

1. מיופה כוח אינו רשאי לבצע פעולות משפטיות ששווין גבוה מ-500,000 ₪, גם אם הוסמך לכך בייפוי הכוח. לצורך ביצוע פעולות כאלה יש צורך באישור בית המשפט.

2. מיופה הכוח אינו רשאי לבצע עסקאות במקרקעין ללא אישור בית המשפט.

3. כאשר לממנה כספים וניירות ערך בשווי שעולה על 1,000,000 ₪, מיופה הכוח יהיה מחויב על פי חוק להשקיע את כספי הממנה באופן סולידי בלבד, גם אם הממנה קבע אחרת בייפוי הכוח, אלא אם יקבל לכך את אישור בית המשפט.

ניתן להסיק שייפוי הכוח המתמשך נועד לאפשר למיופה הכוח לטפל בענייני היום-יום של הממנה, אבל כאשר מדובר בממנה עם נכסים קצת יותר משמעותיים, ייפוי הכוח המתמשך לא מספיק, ויש צורך במשהו נוסף – נאמנות.

כך, בד בבד עם עריכת ייפוי כוח מתמשך, ניתן להקים נאמנות בחיים שתחזיק את הנכסים העיקריים של הממנה. באופן זה, הנאמן יוכל לנהל אותם באופן חופשי יותר - כולל השקעה, מכירה וקנייה של נכסים חלופיים לפי הצורך, והכול לפי ההוראות של הממנה/יוצר בכתב הנאמנות, וללא צורך באישור בית המשפט.

חשוב להבהיר, שהמגבלות הקיימות על מיופה הכוח בייפוי כוח מתמשך נקבעו מתוך הבנה שיש פערי כוחות בין הממנה שאינו מסוגל לדאוג לענייניו לבין מיופה הכוח, שנמצא בעמדת כוח, והכול מתוך מטרה למנוע ממיופה הכוח לנצל את כוחו לרעה. יחד עם זאת, ברור שכאשר יש צורך לנהל נכסים, המגבלות הללו מקשות מאוד על ניהולם התקין.

הקמת נאמנות בהקשר הזה לא נועדה על מנת לאפשר לנאמן לנצל לרעה את כוחו, וניתן (ורצוי) לקבוע מנגנוני פיקוח ואיזון על סמכויותיו, כמו למשל מינוי של פרוטקטור והכפפת סמכויות מסוימות של הנאמן להסכמתו. במובן זה, הנאמנות מאפשרת יצירת מנגנון מותאם אישית, שיאפשר את ניהול הנכסים מהצד האחד, ומניעת שימוש לרעה בסמכויות הנאמן מהצד השני.

בשיחה שקיימתי עם מנכ"ל של אחת מחברות ההשקעות הגדולות בארץ, הוא סיפר לי על הקושי שלו כמנהל השקעות לספק שירות ללקוחות מבוגרים שהיכולות הקוגניטיביות שלהם מתדרדרות. כך למשל, הוא סיפר, שיש לקוחות המחליטים להשקיע סכום כסף מסוים ברמת סיכון גבוהה. לעתים קורה שהמצב הקוגניטיבי של הלקוח מדרדר, ובנסיבות כאלה, מנהל ההשקעות עומד בפני דילמה לא פשוטה: האם בנסיבות האלה עליו להוריד את רמת הסיכון בתיק כפי שלכאורה מתבקש, וכפי שעשויים לבקש יורשיו, או שאולי רצוי שלא יתערב וימשיך לקיים את רצונו של הלקוח כפי שהוא הביע אותו. המסקנה שהגענו אליה בשיחה היא שרצוי ללקוח שצופה ירידה ביכולות הקוגניטיביות שלו להקים נאמנות לגבי הכספים וכך למנוע דילמה כזאת מלכתחילה.