חשבונות בנק משותפים: "עשה" ו-"אל תעשה"

סיפור מעשה

ראובן ולאה נשואים מזה שנים רבות, ולהם שני בנים - דני ורוני. מאז חתונתם, ראובן ולאה מחזיקים בחשבון בנק משותף כדי לנהל את משק הבית המשותף. עם השנים, ההתנהלות בחשבון הבנק הפכה לא נוחה יותר ויותר, ובשלב מסוים הם החליטו להוסיף את דני כשותף בחשבון על מנת שיסייע להם בהתנהלות היומיומית בחשבון. הם חשבו לעצמם שכך דני יוכל לסייע להם להתנהל בחשבון גם בעתיד, אם מישהו מהם כבר לא יוכל לקבל החלטות בעצמו, וגם כך דני יוכל לקבל את הכספים שיישארו בחשבון לאחר פטירתם.

התיאור הזה נשמע לכם מוכר?

לפי ניסיוני, יש לא מעט משפחות שפועלות באופן הזה מתוך אמונה שזו הדרך הנכונה לפעול, אך למרבה הצער, דרך זו לעתים מובילה לסכסוכים מיותרים בתוך המשפחה ולהליכים יקרים ארוכים בבית המשפט.

למה? מה כבר יכול לקרות?

1. ברגע שבו כל אחד השותפים בחשבון יאבד את כשירותו, הבנק יבקש להקפיא את הפעילות בחשבון כולו עד להמצאת צו מינוי אפוטרופוס או ייפוי כוח מתמשך בתוקף לגבי אותו שותף. במובן זה, ייתכן גם מצב שבו דני עצמו יהפוך בלתי כשיר בעקבות מחלה או תאונה ויגרום להקפאת החשבון של הוריו.

2. בפטירתו של כל אחד משותפים בחשבון, גם במקרה של פטירתו של דני כתוצאה מתאונה או מחלה, תתעורר השאלה: איך מתחלקת הבעלות בכספים שבחשבון? מה חלקו של השותף שנפטר בכספים שבחשבון? לכאורה ברירת המחדל היא שהבעלות בחשבון מתחלקת בשלושה חלקים שווים, אך בהחלט ייתכן שרוני, בנם האחר של ראובן ולאה, יפנה לבית המשפט ויטען שלהוריו לא הייתה כוונה להקנות לדני בעלות בחשבון, ולכן דני אינו בעלים של שליש מהכספים שבחשבון. זוהי אכן שאלה שבית המשפט יידרש לענות עליה במקרה כזה.

3. בנוסף, בעת פטירת מי מהשותפים, הבנק יבקש את המצאת צו ירושה או צו קיום צוואה, ועשוי להקפיא את הפעילות בחשבון עד אז. במילים אחרות, העובדה שמדובר בחשבון משותף לא מבטיחה את המשך ההתנהלות התקינה בחשבון של השותפים שנותרו.

4. כמו כן, מצבו האישי של כל אחד מהשותפים עשוי להשפיע באופן ישיר על החשבון. כך לדוגמה, אם דני יתגרש, גרושתו עשויה לדרוש מחצית מחלקו מחשבון (לכאורה) בחשבון. אפשרות אחרת היא שדני יכנס לקשיים כלכליים, והנושים יבקשו להיפרע מהכספים בחשבון ויטילו עליו עיקול.

המסקנה: הוספת אחד הילדים כשותף לחשבון ההורים עשויה לגרום בהמשך הדרך לסכסוכים משפטיים, הן בתוך המשפחה והן מול גורמים חיצוניים, ואף למנוע את ההתנהלות התקינה בחשבון.

אם כן, מה הדרך הנכונה לפעול?

1. מינויו של דני כמיופה כוח בחשבון לפי טפסי הבנק, ולא הכנסתו כשותף. העובדה שמדובר במיופה כוח ולא בשותף לא פוגעת ביכולת להתנהל בחשבון. כמו כן, ייפוי הכוח לא מקנה בעלות בחשבון הבנק, ובמקרה של פטירת מיופה הכוח, או אם מיופה הכוח הופך בלתי כשיר, ייפוי הכוח פשוט פוקע, ולא משפיע על הפעילות בחשבון. כתוצאה מאלה, הסיכוי שיתעוררו סכסוכים במקרה של פטירת מי מהשותפים הרבה יותר נמוך.

2. חתימה על סעיף "היוותרות בחיים" במסגרת טפסי הבנק – הסעיף נועד לאפשר לשותף הנותר לפעול בחשבון במקרה של פטירת השותף האחר עד להמצאת צו ירושה או קיום צוואה ולמנוע את הקפאת החשבון ע"י הבנק. יחד עם זאת, חשוב לזכור שסעיף זה לא מעניק לשותף הנותר זכויות בחשבון, והוא עדיין חשוף לתביעות אם ביצע פעולות בכספים לא לו.

3. עריכת שני ייפויי כוח מתמשכים של ראובן ולאה, שבכל אחד מהם הם מסמיכים את בן הזוג האחור וגם את רוני לפעול בחשבון הבנק. חשוב שייפוי הכוח יתייחס לנושא באופן ספציפי: האופן שבו מיופי הכוח מורשים לפעול, הדרכים שבהן הם רשאים לתת הוראות לבנק (אתר אינטרנט, אפליקציה, וכו'), וחשבון במיוחד - הסמכה מפורשת לפעול גם במקרה של ניגוד עניינים, מה שקורה כאשר אדם פועל בשם שני ממנים במקביל או בשם עצמו ובשם הממנה במקביל. עוד כדאי להתייחס בייפוי הכוח לאפשרות לפצל את החשבון במקרה הצורך, לרבות לחלוקת הבעלות בחשבון, שכן ברגע שאחד מהשותפים הופך בלתי כשיר, הפעילות של השותף הכשיר הופכת מוגבלת יותר, ולעתים השותף הכשיר יבקש לפצל את החשבון. התייחסות כזאת יכול להקל מאוד על פיצול החשבון במידת הצורך. עוד חשוב לציין שעל פי הדין, רוני לא יכול לפעול גם כשותף בחשבון וגם במיופה כוח בייפוי כוח מתמשך, וזאת סיבה נוספת מדוע שלא לצרפו כשותף בחשבון מלכתחילה. כמו כן, ייפוי כוח מתמשך שהופעל שומר על תוקפו גם 90 יום לאחר פטירת הממנה, וכך מיופה הכוח יכול להמשיך ולפעול בחשבו עד שיומצא לבנק צו ירושה או צו קיום צוואה.

4. עריכת שתי צוואות של ראובן ולאה המתייחסות החשבון. צוואה היא דרך המלך כדי לקבוע איך הכספים שבחשבון יתחלקו לאחר פטירה. במידת הצורך, ראובן ולאה יכולים לערוך צוואות הדדיות, וע"י כך ליצור הסדר משותף ומחייב ביניהם להעברת הרכוש לדור הבא.

5. אם יש כוונה להעניק כספים במתנה, יש לעשות זאת במסגרת הסכם מתנה בכתב. בסכסוכים רבים עולה הטענה שהמנוח התכוון לתת מתנה בחייו, או לחלופין, שלא מדובר במתנה, אלא בהלוואה. כך לדוגמה, הורים מעבירים כספים לבן לרגל חתונתו, אך לאחר הגירושים, ההורים טוענים שלמעשה היה מדובר בהלוואה, ולכן הם דורשים את הכספים בחזרה כדי למנוע מהגרושה ליהנות מהם. כדי ליצור וודאות ולמנוע סכסוכים משפטיים סביב הנושא הזה, רצוי כמובן שלא לתת מתנה בדרך של הוספה שלש שותף לחשבון, אלא בדרך של העברת הכספים מחשבון לחשבון. כמו כן, רצוי שהעברות כספים מסוג זה ילוו בהסכם מסודר שלוקח בחשבון אירועים בעתיד. מעבר לכך, הסכם כזה חשוב כאשר הבנק מבקש מסמכים אודות מקור הכספים במסגרת חובותיו במסגרת החוק לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

לסיכום, התנהלות נכונה ועריכת המסמכים המתאימים יכולה לחסוך סכסוכים משפטיים מיותרים ולשמור על היחסים בתוך המשפחה. בעיקר בימים כמו אלו, חשוב שנתמוך אחד בשני ונשמור על אחדות המשפחה ככול האפשר, ואני מאמינה ששימוש בכלים המתאימים הוא חלק חשוב מכך.

הלוואי שנדע ימים טובים ושקטים יותר בקרוב. עם ישראל חי.

***

לייעוץ משפטי ותיאום פגישה ניתן ליצור קשר: מיטל ליברמן, עו"ד meytal@mliberman-law.com 054-5547226 * אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק, מקיף, או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.